תְמוּנָה: השקט שלפני העימות במאוזוליאום חסר השם

גרסאות זמינות של תמונה זו

• גודל רגיל (1,536 x 1,024): JPEG - WebP
• גודל גדול (3,072 x 2,048): JPEG - WebP

תיאור התמונה

התמונה מציגה סצנה רחבה בסגנון אנימה קולנועי המתרחשת בתוך המאוזוליאום הדרומי חסר השם מ"אלדן רינג: צל עץ הארד", כאשר המצלמה משוכת לאחור כדי לחשוף יותר מהסביבה המרשימה תוך שמירה על פרספקטיבה מעבר לכתף מאחורי ה"מוכתמים". הקומפוזיציה מאזנת את שתי הדמויות כנגד גודלו העצום של האולם העתיק, תוך הדגשת הארכיטקטורה הממשמשת ובאה ואת המתח של העימות הקרב ובא.

פנים המאוזוליאום משתרע כלפי חוץ עם רצפת אבן סדוקה הנושאת סימני גיל וחורבן. עצמות מפוזרות, שברי בנייה ולוחות אבן לא אחידים מונחים על פני הקרקע, ומרמזים על אינספור מקרי מוות נשכחים. ברקע, חומות אבן גבוהות מתנשאות אל תוך החושך, מגולפות בקשתות חוזרות ונשנות וגומחות שקועות בערימות בשכבות. לפידים מהבהבים המותקנים לאורך הקירות מטילים אור ענברי חם, מאירים את המבנים התחתונים בעוד החלקים העליונים מתמוססים בצל, ומחזקים את האווירה המדכאת, דמוית הקבר.

בחזית השמאלית עומדים ה"טארנישד", נראים בעיקר מאחור ומעט מהצד. שריון הסכין השחורה שלהם כהה ושימושי, מורכב מלוחות מתכת שחורים מט ורצועות עור מחוזקות הבולעות חלק ניכר מאור הסביבה. גלימת הברדס עוטפת את כתפיהם, מסתירה לחלוטין את פניהם ומעניקה להם נוכחות שקטה ואיתנה. עמידתם נמוכה ומוכנה, רגליהם נתמכות על רצפת האבן כשהם מפנים את גופם לעבר האויב. ביד ימין, ה"טארנישד" אוחזים בפגיון מעוקל הזוהר באנרגיה אדומה-ארגמנית עזה. הלהב פולט גחלים וניצוצות חלשים הנמשכים כלפי מטה, מאירים לרגע את קצוות השריון ואת האבן הסדוקה שמתחת, ומרמזים על אלימות מאופקת וכוונה קטלנית.

על פני המרחב הפתוח, כעת במרחק מדוד אך מאיים, ניצבת הרקדנית מראנה. היא מרחפת קלות מעל הקרקע, תנועותיה חינניות ומכוונות. הילה ספקטרלית כחולה וקרה מתפתלת סביב גופה, גוררת אחר פיסות של אנרגיה מסתורית המתנפנפות באוויר. מתחת לזוהר הקפוא הזה, שמלתה האדומה העזה זורמת בקפלים מרובדים, צבעה הרווי עומד בניגוד מוחלט לגווני החום והאפור המעומעמים של המאוזוליאום. הבד מתנופף בעדינות, כאילו נלכד בריקוד איטי וטקסי, ומחזק את האלגנטיות והאיום שלה. פיליגרן מתכתי עדין ועיטורים מדגישים את מחוכה ושרווליה, לוכדים נצנוצים של אור לפידים וזוהר קסום.

הרקדנית אוחזת בלהב ארוך ומעוקל המקרין אור כחול קפוא. אנרגיה מסתורית מתפצפצת ברכות לאורך קצהו, ומטילה נקודות אור קרירות על הרצפה שמסביב ועל שריונה. פניה נותרות מוסתרות חלקית מאחורי כיסוי כהה דמוי מסכה, מה שהופך את הבעת פניה לבלתי קריאה ומעניק לה נוכחות טקסית וחסרת רגש.

הרגע שצולם הוא רגע של דממה מתוחה. עם יותר מרחב גלוי בין וסביב הלוחמים, הסצנה מדגישה את קנה המידה של שדה הקרב ואת הדממה לפני שפרצה אלימות. אבק, אפר וחלקיקים קסומים זוהרים מרחפים באוויר. המצלמה המושכת לאחור מדגישה את הניגוד בין צורתו הקרקעית והמוצלת של ה"טארנישד" לבין החן הזוהר והעל-עולמי של הרקדן, ועוטפת את הציפייה החגיגית למפגש עם בוס על סף כאוס.

התמונה קשורה ל: Elden Ring: Dancer of Ranah (Southern Nameless Mausoleum) Boss Fight (SOTE)