תְמוּנָה: מעבדת מבשלת כשות גרגויל

בגבולות האפלוליים והקודרים של מה שנראה כמעבדת בישול מאולתרת, נפרשת סצנה סוריאליסטית וכמעט אלכימית. במרכז שולחן עבודה מעץ עמוס ניצב צמח בודד, נוכחותו מצודדת ומוזנחת. ענפיו הדקים והמפותלים מתקשים החוצה בכיוונים לא טבעיים, ומעוררים דימוי של אצבעות שלדיות המושטות אל עבר קרן האור השבורה הנשפכת מבעד לחלונות מלוכלכים גבוה מעל. העלים הדלילים אך התוססים נאחזים לענפים המסוקסים בחוסן עיקש, גוונם הירוק העדין מדגיש את פלטת הצללים, הזכוכית והעץ המיושן, שזוהרה אחרת. למרות קומתו השברירית, צלליתו של הצמח מקרינה סמכות מפחידה, כאילו היה פחות דגימה טבעית ויותר שומר מדומיין, התגלמות חיה של זן כשות ניסיוני הידוע רק למבשלים הנועזים ביותר.

מסביב למרכז המוזר הזה ניצב סידור כאוטי של ציוד לחליטה. בקבוקי זכוכית בצורות וגדלים מגוונים, חלקם מלאים בנוזלים ענבריים, אחרים בתמיסות עכורות או שקופות, מפוזרים על פני הספסל ללא סדר מורגש. כוסות קטנות ומבחנות מונחות בין מחברות, פיסות נייר מקומטות וכלי מדידה נשכחים למחצה. הבלגן מרמז על מרחב שאינו של מדע קפדני אלא של ניסוי וטעייה קדחתניים, סדנה שבה החתירה לחדשנות גוברת על סדר וניקיון. כל חפץ נראה כמספר פיסת סיפור - ההתמדה העיקשת של אצוות כושלות, הניצחונות הקטנים של הגילוי, וההתעסקות חסרת המנוחה של מישהו הנחוש לרתום את הפוטנציאל הנסתר של הצמח.

האווירה מתעבה על ידי משחק הגומלין של אור וצל. גרגירי אבק תלויים בקורות החוצות את האוויר מהחלונות הסדוקים, כל קרן מאירה את קצוות כלי הזכוכית ואת הוורידים העדינים של עלי הצמח. התאורה האחורית מעצימה את תחושת המסתורין, ומטילה צלליות ארוכות הנמתחות על פני הספסל כמו אותות. פינות החדר שמסביב נותרות נבלעות בחושך, תוכנן בקושי מורגש, ומחזקות את התחושה שהצמח הזה והספסל הזה מייצגים את מוקד הטקס הסודי. האפקט הוא בו זמנית מעורר יראת כבוד ומאיים, כאילו הצופה נתקל בניסוי קדוש שלא נועד לעיניים רגילות.

מצב הרוח של הסצנה מתאזן באי נוחות בין פליאה לחשש. מצד אחד, הצמיחה העדינה והחדשה של צמח הכשות מרמזת על חיים, התחדשות והבטחה להמצאה - הצצה לאופן שבו הטבע עשוי להשתכנע לעצב מחדש את גבולות החושים של הבירה. מצד שני, הצורה המעוותת, הכמעט גרוטסקית, של ענפיו משדרת התרסה, רמז לאיום ואת הקושי לשלוט בכוח כזה. היא מגלמת את הדואליות של הבישול עצמו: המתח בין שליטה לכאוס, בין אמנות לחוסר ודאות.

בחירת זווית הצילום, מעט נמוכה ומוטה כלפי מעלה, מרימה את הצמח לדמות בולטת השולטת בחדר. הוא הופך פחות לאורגניזם פשוט ויותר לדמות בעלת נוכחות, סמל לניסיונות ולאתגרים שעומדים בפני מבשלות כשות כשהן מתמודדות עם זני כשות פראיים. המעבדה שמסביב - מבולגנת, חשוכה וחדורה בתחושת סודיות - משמשת כבמה מושלמת לדרמת הבישול הזו. יחד, הצמח והתפאורה מעוררים לא רק את מדע התסיסה, אלא את המיתולוגיה של הבישול: תזכורת לכך שכל כוס בירה נושאת בתוכה הד של מאבק, גילוי וקסם טרנספורמטיבי שקורה כאשר הטבע והשאיפה האנושית מתנגשים.

התמונה קשורה ל: כשות בבישול בירה: גרגויל