תסיסת בירה עם שמרי Lallemand LalBrew Windsor

קרבוי זכוכית של בירה אנגלית תסיסה במרתף בישול כפרי ישן, עם לתת, כשות ובקבוקים סביבו. מידע נוסף

מדריך זה מיועד למבשלי בירה ביתיים ולמבשלי בירה מקצועיים בקנה מידה קטן בארצות הברית. הוא מציע טיפים מעשיים בנוגע לקצבי חליטה, הידרציה, התאמת כתישה והתאמת מתכונים, טיפול, פתרון בעיות, אחסון, והיכן ניתן לרכוש את שמרי Lallemand LalBrew Windsor.

נקודות מפתח

• שמרי Lallemand LalBrew Windsor הם שמרי אייל אנגליים יבשים, המתסיסים בתסיסה עליונה, המתאימים לאייל מסורתי ולסגנונות כהים יותר.
• צפו לאופי אסטרי פירותי, דעיכה בינונית ופלוקולציה נמוכה ששומרת על גוף.
• טווח התסיסה האופטימלי הוא 15-22°C (59-72°F); סבילות לאלכוהול מתקרבת ל-12% אלכוהול.
• המאמר כולל עצות מעשיות בנוגע להכנת משקאות, התייבשות, שינויים במאוש ופתרון בעיות.
• התוכן מכוון למבשלות בירה ביתיות בארה"ב ולמבשלות בירה מקצועיות קטנות המחפשות ביצועים אמינים של שמרי אייל של וינדזור.

למה לבחור את שמרי Lallemand LalBrew Windsor עבור בירות בסגנון אנגלי

LalBrew Windsor הוא זן אנגלי אמיתי, שנבחר בזכות הארומה הפירותית המאוזנת שלו ואופי השמרים הטריים שלו. הוא מועדף לבירות הזקוקות לגוף מלא יותר וסיומת מעט מתוקה. זאת בניגוד לפרופילים הנקיים והנייטרליים של זנים אמריקאים רבים.

זן זה אידיאלי למגוון סגנונות קלאסיים, כולל בירות מילדות, ביטרס, אייל אדום אירי, אייל חום אנגלי, פורטר, סטאוט מתוק ואיל פייל. מבשלי בירה ביתיים ומקצועיים בוחרים לעתים קרובות בווינדזור לאיל פייל. הוא משמר את טעם הלתת ומשפר את אסטרים של פירות מבלי להשתלט על אופי הכשות.

הפלקולציה הנמוכה והדילול הבינוני של וינדזור מבטיחים שהבירות ישמרו על גוף ומתיקות שיורית. זה הופך אותה לבחירה מצוינת לביטרים, שבהם תחושת הפה ואיזון הלתת הם קריטיים. השמרים תורמים לעגלגלות נעימה, ומשפרים את לתתי הביסקוויט והקרמל.

עבור בירות כהות יותר, וינדזור יכולה לרכך את תווים קשים של קלייה, ולהביא לדגש ניואנסים של פירות יבשים וטופי. בדוגמה של בישול ביתי, יצרן בירה השתמש בווינדזור במקום ב-Fermentis US-05 כדי להפחית את עקיצת הקפה הקלוי. התוצאה הייתה סיומת מלאה יותר, עם ניחוח צימוקים, שעמדה ביעדי המתכון.

בחרו בווינדזור בזכות האופי האנגלי הקלאסי: אסטרים צנועים, חמיצות שמרים עדינה ועומק מאלטי. הוא מושלם לבירות הנשענות על מורכבות מאלט ופרופיל חם ומעוגל, ולא על סיומת חלשה ופריכה מאוד.

מאפייני זן ומפרטים טכניים

וינדזור מסווג כשמרים מסוג Saccharomyces cerevisiae, אייל מתסיס מלמעלה. הוא מועדף לבירות בסגנון אנגלי. לזן זה פרופיל פירותי ואסטרי ורמת דעיכה בינונית, המתאים היטב למתכוני אייל מסורתיים.

נתונים טכניים אופייניים של וינדזור מ-Lallemand כוללים אחוז מוצקים של 93-97% וכדאיות ב-≥ 5 x 10^9 CFU לגרם. המגבלות המיקרוביולוגיות מחמירות: שמרי בר פחות מ-1 לכל 10^6 תאי שמרים, חיידקים פחות מ-1 לכל 10^6 תאי שמרים, ודיאסטטיקוס בלתי ניתן לגילוי.

בתנאי Lallemand סטנדרטיים בטמפרטורה של 20°C (68°F), ניתוח Lallemand Windsor מתעד תסיסה נמרצת. היא יכולה להסתיים תוך כשלושה ימים. צפו לתסיסה בינונית עם פלוקולציה נמוכה ואופי אסטר אנגלי ברור.

• דיווח על דעיכה: לַלמַנד מפרט "בינוני"; פרופילים עצמאיים של Beer-Analytics רושמים כ-70%.
• סבילות לאלכוהול: בערך עד 12% אלכוהול בתנאים בריאים.
• המלצת פיצוח: 50-100 גרם לכל hL כדי להגיע לכ-2.5-5 מיליון תאים/מ"ל, בהתאם לקצב הפיצוח המטרה.

מפרט השמרים היבשים Saccharomyces cerevisiae עבור Windsor הופך אותם לגמישים למגוון סוגי בירות. זה כולל ביטר, בירות פיילות ובירות עדינות. הפרופיל הצפוי שלהם עוזר למבשלים להתאים את הגוף והמתיקות הנותרת.

עבור מעבדות וניסויי בירות, ניתוח של Lallemand Windsor ונתונים טכניים של Windsor מספקים את המדדים הדרושים. אלה כוללים ספירת תאים, צורכי הידרציה ולוחות זמנים צפויים לתסיסה. נתונים אלה תומכים בביצועים עקביים מאצווה לאצווה.

תקריב מיקרוסקופי של תאי שמרים מסוג אייל אנגלי המציגים מבנים סגלגלים וניצנים, על רקע מינימליסטי ניטרלי. מידע נוסף

טווח טמפרטורות תסיסה אופטימלי ואפקטים

Lallemand LalBrew Windsor משגשג בטווח טמפרטורות מתון. הטמפרטורה המומלצת היא 15-22°C (59-72°F). טווח זה מסייע בשמירה על אופי הסגנון האנגלי תוך הבטחת דעיכה עקבית.

שמירה על טמפרטורה קרובה יותר לקצה התחתון מביאה לטעם נקי יותר עם פחות אסטרים. ככל שהטמפרטורה עולה, הבירה מפתחת אסטרים פירותיים יותר ואופי אנגלי בולט יותר. מבשלות בירה משתמשות בכך כדי לכוונן את הארומה ואת תחושת הפה.

בקרת טמפרטורה היא קריטית. טמפרטורת התסיסה משפיעה על וינדזור בכל שלב: שלב השהייה, שלב הדעיכה והתפתחות הטעם. שינויים קטנים בטמפרטורה יכולים להשפיע באופן משמעותי על הבירה הסופית. האינטראקציה בין קצב התסיסה, תזונת הירק והטמפרטורה היא המפתח.

דוגמה של מבשלת בירה מסחרית מראה שווינדזור יכולה לסבול טמפרטורות מעט גבוהות יותר לצורך תוצאות ספציפיות. בניסוי פורטר, התסיסה החלה בטמפרטורה של 20-21 מעלות צלזיוס ועלתה ל-23 מעלות צלזיוס לקראת הסוף. הדבר נעשה כדי להאיץ את התסיסה ולהגביר את ייצור האתנול. יש להשתמש בשיטה זו בזהירות ובמשורה.

• הימנעו מתנודות טמפרטורה פתאומיות במהלך התייבשות או העברה.
• אין לחשוף את השמרים לתנודות גדולות מ-10 מעלות צלזיוס; שינויים מהירים עלולים לגרום לזנים מוטנטיים ולטעמי לוואי.
• יש לנטר את טמפרטורת הסביבה ואת טמפרטורת התירס, לא רק את חלל ראש מכל התסיסה.

כאשר מכוונים לסגנון מסוים, בדקו כיצד טמפרטורת התסיסה משפיעה על וינדזור. שליטה עקבית בטווח של 15-22 מעלות צלזיוס מבטיחה תוצאות חוזרות ורמות אסטר צפויות עבור בירות אנגליות מסורתיות.

ציפיות לדעיכה, גוף ומתיקות שיורית

Lallemand LalBrew Windsor מציגה דעיכה בינונית, כפי שמציעים רוב המדריכים. ניתן לצפות לדעיכה נראית לעין של כ-65-75% במנות רבות. משמעות הדבר היא שרוב הסוכרים הפשוטים מותססים, ומשאירים אחריהם דקסטרינים בעלי שרשרת ארוכה יותר כדי לשפר את תחושת הפה.

רמת הרעילות של וינדזור תורמת לגופו הבולט, ומבדילה אותו מזני אייל אמריקאיים בעלי רמת רעילות גבוהה כמו US-05. מבשלות בירה מציינות לעתים קרובות חיך מלא יותר וסיומת רכה יותר עם וינדזור. זה מועיל לסגנונות כהים יותר, כמו פורטר או אייל בראון, שיכולים להגיע ל-9-10% אלכוהול ועדיין להרגיש עגולים.

גוף הזן של וינדזור נובע בחלקו מניצול המלטוטריוז. זן זה אינו מתסיס ביעילות מלטוטריוז, טריסכריד המהווה 10-15% מסוכר התירוש. המלטוטריוז שנותר מגביר את התמצית השיורית, מה שמוביל למתיקות מורגשת.

כדי לשפר את המתיקות הנותרת בווינדזור, התאימו את לוח הזמנים של הריסוק. הגדילו את זמן ההמתנה ל-154-156°F כדי לעודד היווצרות דקסטרין ותחושה סירופית בפה. גישה זו ממנפת את הנטייה הטבעית של השמרים לשמור על גוף ומתיקות.

לקבלת סיומת יבשה יותר, יש להוריד את טמפרטורת הריסוק ולעדיף פעילות בטא-עמילאז. אסטרטגיה זו מקדמת ייצור של מלטוז מתסיס, אותו זנים תואמים יכולים לצרוך. התוצאה היא פחות שאריות תמצית בהשוואה לבירה מותססת בווינדזור.

• צפו לדעיכה בינונית בבירות סטנדרטיות.
• השתמשו בטמפרטורות פירה גבוהות יותר כדי להגביר את הגוף והמתיקות השיורית.
• בחרו טמפרטורות ריסוק נמוכות יותר לקבלת פרופיל יבש יותר אם אתם רוצים פחות מתיקות שיורית.

חצי ליטר בירה בצבע ענבר על בר עץ בלוי בטברנה מוארת באור עמום, עם אביזרי פליז חמים ומנורה זוהרת ברקע. מידע נוסף

שיטות עבודה מומלצות לשיעורי הטלה, התייבשות וטיפול בשמרים

לקבלת תוצאות אופטימליות, כוון לקצב חליטה של 50-100 גרם לכל hL של וורט בווינדזור. זה יניב כ-2.5-5 מיליון תאים/מ"ל. עבור בירות אנגליות טיפוסיות, כוון לקצה התחתון של טווח זה. עבור בירות בעלות ריכוז גבוה, תוספות כבדות או וורט חומצי, מומלץ להשתמש בקצה הגבוה יותר.

במקרים של תסיסות מלחיצות יותר, יש לשקול הגדלת משקל השמרים והוספת חומרים מזינים. שימוש בחומר הזנה להידרציה כמו Go-Ferm Protect Evolution יכול לשפר משמעותית את כדאיות התאים במהלך המעבר משמרים יבשים לנוזליים.

כדי להחזיר את הלחות ביעילות ל-LalBrew Windsor, פזרו את השמרים היבשים פי 10 ממשקלם במים סטריליים בטמפרטורה של 30-35 מעלות צלזיוס (86-95 מעלות פרנהייט). ערבבו בעדינות, ולאחר מכן הניחו ל-15 דקות לנוח. ערבבו שוב והמתינו חמש דקות לפני ההסתגלות.

לאחר התייבשות, יש להכניס מנות קטנות של התירוש במרווחים של 5 דקות כדי למנוע הלם של התאים. יש לוודא שכל ירידת טמפרטורה בין השמרים לתירוש לא תעלה על 10 מעלות צלזיוס. לאחר ההסתגלות, יש להכניס לתירוש המקורר ללא דיחוי.

• חליטה יבשה לרוב מוצלחת עבור בירות סטנדרטיות, אך מומלץ להחזיר את נוזלי האלכוהול של LalBrew Windsor לתסיסות בעלות משקולת גבוהה או מאתגרות.
• שקלו תוספות חומרים מזינים וחמצון לצורך שמירה על משקל משיכה גבוה ותמיכה בתסיסה בריאה.

טיפול נכון בשמרים על ידי Lallemand מתחיל באחסון. יש לאחסן אריזות אטומות בוואקום במקום קריר ויבש מתחת ל-4°C (39°F). אין להשתמש באריזות שאיבדו את הוואקום שלהן.

אם אריזה נפתחה, יש לסגור אותה היטב ולהשתמש בה תוך שלושה ימים אלא אם כן שואבים אותה שוב מיד. יש להימנע משינויי טמפרטורה וחשיפה ללחות במהלך ההובלה והאחסון.

עבור בירות קשות, יש להגביר את קצב ההגשה, להבטיח חמצן מספק ולהשתמש בחומרי הזנה להידרציה. אמצעים אלה מגנים על הכדאיות וממזערים את זמן ההשהיה. על ידי יישום שיטות עבודה מומלצות של Windsor בנוגע לקצב ההגשה ולטיפול בשמרים של Lallemand, ניתן להשיג תוצאות טובות יותר.

ביצועי תסיסה וציר זמן עם וינדזור

בתנאי התירוש הסטנדרטיים של Lallemand בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, ניתן לצפות שתסיסה נמרצת של זן Windsor תסתיים תוך כשלושה ימים. לוח הזמנים של התסיסה בפועל של Windsor יכול להשתנות בהתאם למספר גורמים. אלה כוללים את קצב ההכנה, כוח המשיכה של התירוש, הטמפרטורה ורמות החומרים המזינים.

אורך שלב ההשהיה וזמן התסיסה הכולל תלויים בטיפול בשמרים ובגודל הזפת. זפת בריאה ומחומצת כראוי מקצרת את ההשהיה ומשפרת את מהירות התסיסה בווינדזור. התזה יבשה בקצב נמוך יכולה להאריך את ציר הזמן.

• תבלינים בעלי כוח משיכה גבוה לעיתים קרובות מאטים את הפעילות ודורשים קצב התכה גבוה יותר.
• חומרים מזינים וחמצן במשקל מפחיתים תסיסה תקועה.
• תברואה ובקרת טמפרטורה נאותים מגנים על הדעיכה והטעם הרצויים.

עבור מבשלים המחפשים יותר טעם תוך שמירה על מעט גוף, יש להעלות את הטמפרטורה בשלב מאוחר של התסיסה. מעבר מ-20-21 מעלות צלזיוס לכ-23 מעלות צלזיוס יכול לדחוף את השמרים לסיים עם יותר סוכרים מבלי לפגוע באופי הלתת.

בעת חידוש שמרים בשמרים ווינדזור, יש להקפיד על כללי ה-SOP הסטנדרטיים לטיפול בשמרים. יש לוודא אוורור טוב של התירוש אם משתמשים בשמרים יבשים שעברו חידוש שמרים. פעולה זו שומרת על בריאות השמרים ומהירות תסיסה עקבית של ווינדזור בדורות הבאים.

תרומות טעם וארומה משמרי וינדזור

LalBrew Windsor מציג אופי אנגלי קלאסי, מושלם למתכונים המתמקדים בלתת. פרופיל הטעם שלו מאופיין באסטרים טריים ופירותיים ורמז לשמרים לחמיים. תווים בולטים כוללים תפוח אדום, תפוח ירוק ובננה בהירה.

האסטרים הפירותיים שמייצרת וינדזור מושפעים מטמפרטורת התסיסה וקצב התסיסה. טמפרטורות חמות יותר וקצבי תסיסה נמוכים יותר משפרים את ביטוי האסטר. מצד שני, תסיסות קרירות יותר ובעלות תסיסה טובה גורמות לפרופיל מאופק יותר עם פנולים עדינים ותבלינים דמויי ציפורן.

בבירות כהות יותר, תרומות הארומה של וינדזור מרככות את הקצוות הקלויים הקשים. הרקע האסטרי של שמרים אלה משלים את הפורטרים והאייל החום, מה שהופך אותם למתוקים יותר בסיומת. תחושת הפה לרוב מלאה יותר מאשר בזני אייל אמריקאים נקיים מאוד.

כאשר מאזנים מתכונים, וינדזור משפר את מורכבות הלתת מבלי להעמיס אותה בתבלינים. יש להתאים את פרופילי הריסוק ואת הקפיצות כדי לשמור על האסטרים בהרמוניה עם לתתי קרמל, טופי או שוקולד. בירות אנגליות מסחריות רבות מסתמכות על וינדזור בזכות עמוד השדרה הפירותי האמין שלה והרמת הפנולים המתונה שלה.

• תווים נפוצים: תפוח אדום, תפוח טרופי וירוק, בננה, ציפורן קלה.
• טיפים לשליטה: להוריד את הטמפרטורה ולהגביר את הגובה כדי להפחית אסטרים; להעלות את הטמפרטורה או להנמיך את הגובה כדי להגביר אותם.
• מתאים ביותר: ביטר עם נטילת מאלט, בירות אנגליות, בירות פורטר עם נטילת סשן, כאשר רצוי קלייה רכה יותר.

תרומות הטעם והארומה של וינדזור הופכות אותה לגמישה עבור מבשלות המחפשות אישיות ללא חריפות מוגזמת. השתמשו בניסויים בקנה מידה קטן כדי לכוונן את האסטרים הפירותיים של וינדזור לסגנון הבירה הרצוי.

שימוש בווינדזור לבירות בעלות רמת כבידה גבוהה ובירות מיוחדות

LalBrew Windsor מיומן בטיפול בבירות אנגליות חזקות. הוא יכול לסבול אלכוהול עד כ-12% אלכוהול. זה הופך אותו לבחירה מצוינת עבור פורטרים וסטאוטים, ומבטיח שמירה על אופי הלתת ודעיכה עדינה.

עבור תסיסות בכוח משיכה גבוה, יש להגביר את קצב התסיסה. לַלמַנד ממליץ על קצב מעל 50-100 גרם/הליטר הרגיל עבור תסיסות בעלות ריכוז חומצי גבוה או תוספות גבוהות. זאת כדי למנוע התנהגות איטית במהלך תסיסה בכוח משיכה גבוה בווינדזור.

הידרציה עם חומר מזין מגן, כגון Go-Ferm Protect Evolution, תומכת בכדאיות התאים. שלב זה משפר את הביצועים בפרויקטים של LalBrew Windsor עם אחוז אלכוהול גבוה. הוא גם מפחית את הסיכון לפעילות תקוע.

חמצון ותוספות רכיבים תזונתיים ממוקדות הן קריטיות להשגת רמות אלכוהול גבוהות יותר. חמצון קצר במשקל ומינון מדורג של רכיבים תזונתיים שומרים על בריאות השמרים. זה ממזער טעמי לוואי בווינדזור עבור בירות פורטר וסטאוט.

• דוגמה לתרגול: פורטר עם 1.070 אורגון של יין, המשתמש בגוף וינדזור ומתיקות נעימה, תוך הגעה לכ-9-10% אלכוהול כאשר נוספו תוספים כמו צימוקים ולקטוז.
• יש לעקוב אחר כוח הכבידה מדי יום בתחילת התסיסה. יש לשים לב לסימני עקה כדי שתוכלו להוסיף חומרים מזינים או להתאים את הטמפרטורה במידת הצורך.
• שקלו גימור מעט חם יותר כדי לעזור לשמרים לנקות תוצרי לוואי מבלי לפגוע באופי הלתת.

על ידי ביצוע שלבים אלה, תסיסה במשקל כבידה גבוה של ווינדזור הופכת לחיזויה וניתנת לחזרה. מבשלות בירה השואפות לתוצאות אלכוהול גבוהות של LalBrew Windsor יצליחו עם אסטרטגיית חליטה, הידרציה, חמצון ותזונה זהירה.

פנים מבשלת בירה מואר באור עמום, עם מיכלי תסיסה נישאים מפלדת אל-חלד, צינורות, שסתומים, ובירה ענברית זוהרת על משטח עץ בקדמת התמונה. מידע נוסף

התאמות מעשיות למתכון ושיקולים בנוגע לפירה

וינדזור משאיר יותר מלטוטריוז, לכן יש להתאים את טמפרטורת הריסוק כדי להשיג את הגוף והמתיקות הרצויים. לתחושת פה מלאה יותר, יש לשאוף ל-66-68 מעלות צלזיוס (151-154 מעלות פרנהייט). לסיומת יבשה יותר, יש להוריד את הטמפרטורה ל-60 מעלות צלזיוס.

בעת בישול בירות בסגנון אנגלי, יש להקפיד על לוח זמנים ברור לחליטה לקבלת גוף מלא. חליטה אחת בטמפרטורה של 66-68 מעלות צלזיוס מבטיחה רמות דקסטרין עקביות. לשליטה רבה יותר, יש לשקול מנוחת חלבון קצרה ולאחריה מנוחת סכריפיקציה גבוהה כדי להגביר את התמצית.

לשינויים במתכון המתאים לטעם וינדזור, הגדילו את המתיקות והמורכבות הנתפסת. הוסיפו כמויות קטנות של לקטוז, לתת קריסטל או לתת שוקולד לצבע ומשקל בחך האמצעי. צימוקים או פירות יבשים במרכך יכולים להוסיף עומק מבלי לדחוף את ההחלשה.

לקבלת תוצאה נקייה ופחות מתוקה, בחרו בטמפרטורות ריסוק נמוכות יותר ותסיסו לקראת הקצה הקר של טווח הטמפרטורה של וינדזור. שמירה על תסיסה על 15-17 מעלות צלזיוס מקדמת פרופיל אסטרים הדוק יותר ומפחיתה את המתיקות השיורית.

מתכונים בעלי רמת כבידה גבוהה דורשים תשומת לב מיוחדת. הוסיפו חומרי הזנה לשמרים, חמצון היטב בעת ההכנה, ושקלו הזנה הדרגתית של סוכרים פשוטים אם ההידרדרות נעצרת. הכנה מחדש של שמרים יבשים דורשת אוורור זהיר כדי לתמוך בביומסה ובתסיסה בריאה.

• איזון כשות שיתאים למיקוד הלתת: כשות אנגלית מתונה למרירות עדינה.
• הגבל את השימוש בתוספים בעלי יכולת תסיסה גבוהה אם אתה רוצה יותר גוף.
• התאימו את הכימיה של המים כדי להדגיש את המלטיות בעת שימוש בטמפרטורות ריסוק גבוהות יותר.

התאמות מעשיות אלו ולוח הזמנים הנכון לריסוק לגוף מלא יעזרו לכם להתאים את אופיו של וינדזור למטרות המתכון שלכם. שינויים קטנים במתכון של וינדזור יכולים להפוך בירת בסיס לאייל עשירה ואותנטית יותר בסגנון אנגלי.

אריזה, התניה והתנהגות פלוקולציה

שמרי וינדזור מציגים פלוקולציה נמוכה, כלומר הם נשארים תלויים זמן רב יותר מזנים אנגליים רבים. תכונה זו תורמת לתחושת פה מלאה יותר וערפול קל. מאפיינים אלה מושלמים לבירות מסורתיות מחבית ובבקבוק.

התניה עם וינדזור דורשת זמן נוסף. יש לאפשר תקופת התבגרות ארוכה יותר לניקוי השמרים ולהפחתת הדיאצטיל. התניה קרה או תקופת התיישנות קצרה מסייעת בהתייצבות השמרים לפני האריזה.

כשאתם אורזים בירות וינדזור, צפו ליותר שמרים בבקבוקים או בחביות. יש לרוקן בזהירות את הפחמן ולהימנע מהעברת יתר של משקעים. לסינון מאולץ, יש לעצור לאחר חימום קר כדי לאפשר לרוב השמרים לשקוע.

• לקבלת בירה צלולה יותר, השתמשו בחומרי עיבוי כמו אזוב אירי במהלך הרתיחה או ג'לטין במיכלי מיזוג.
• התרסקות קרה מאיצה את השקיעה ומפחיתה את השמרים המרחפים לפני אריזת בירות וינדזור.
• סינון או צנטריפוגה מספקים את התוצאה הנקייה ביותר כאשר ניקיון חיוני.

השאירו את השמרים בתרחיף לקבלת גוף מלא וערפל אנגלי מסורתי. שותי בירה בחבית רבים מעדיפים נגיעה של עכירות. ערפל זה ותחושת הפה הם יתרונות מרכזיים של פלוקולציה בווינדזור.

בעת תכנון שימוש חוזר, יש לקצור את השמרים בקפידה ולפעול לפי כללי ה-SOP של המבשלה לשטיפה ואחסון. החזרת השמרים לווינדזור עובדת היטב, אך יש לבדוק את הכדאיות ולספק אוורור מספק בהזריקה הבאה.

התאמות קטנות בריכוז עם וינדזור וטיפול קפדני באריזה מפחיתים טעמי לוואי. גישה זו מספקת את האיזון הרצוי בין צלילות ואופי לבירות בסגנון אנגלי.

תקריב של כוס שקופה מלאה בנוזל זהוב המציג דפוסי סחרחורת דרמטיים של תאי שמרים פלוקולריים השוקעים בחן. מידע נוסף

פתרון בעיות תסיסה נפוצות עם וינדזור

תסיסות תקוע או איטיות נפוצות בכל זן. עבור תסיסה תקועה בווינדזור, בדקו תחילה את קצב ההכנה. ספירת תאים נמוכה, פעילות חלשה של התנעה או הידרציה לקויה יאטו את ההתקדמות.

כדי לתקן בעיות תסיסה בווינדזור, יש להגביר את קצב התסיסה (pitch) עבור האצווה הבאה. הוספת חומר התחלה בריא באמצע התסיסה כאשר כוח המשיכה עדיין גבוה יכולה גם היא לעזור. יש לוודא את חמצן התירוש לפני התסיסה ולשקול הזנה בשמרים עבור תירושים בעלי כוח משיכה גבוה. עבור בירות חזקות מאוד, יש להשתמש בהזנה מדורג כדי למנוע לחץ על התרבית.

הלם טמפרטורה ושגיאות בהתייבשות עלולים לגרום לתסיסה ארוכה ולא שלמה ולטעמים לא נלווים. יש להימנע מירידות פתאומיות של יותר מ-10 מעלות צלזיוס במהלך ההתייבשות או לאחר טמפרטורת הטמפרטורה. יש להתייבש מחדש את שמרי Lallemand לפי ההוראות ולהביא את טמפרטורת התירוש קרוב לטמפרטורת התירוש.

טעמי לוואי של וינדזור נובעים לעיתים קרובות מתסיסה בקצה העליון של הטווח או מעל 22 מעלות צלזיוס. טמפרטורות גבוהות מגבירות את האסטרים וכמה תווים פנוליים. כדי לשלוט בטעם, יש לשמור על התסיסה בטווח המומלץ או לקרר את מכל התסיסה בכמה מעלות אם הטעם הפירותי מוגזם.

• אם האובך נמשך, צפו להתבהרות איטית יותר; בווינדזור יש פחות פלוקולציה.
• השתמשו בסינון קר, חומרי הקשחה או סינון כאשר השקיפות חיונית.
• אם הבירה יבשה מהצפוי, יש לבדוק את לוח הזמנים של הריסוק ואת האנזימים לפני הנחת היחלשות יתר של השמרים.

כשאתם עדיין זקוקים לעזרה, Lallemand Brewing מציעה תמיכה טכנית בכתובת brewing@lallemand.com. הצוות שלהם יכול לייעץ כיצד לתקן בעיות תסיסה בווינדזור, ספציפיות למתכון ולתהליך שלכם.

היכן לקנות, עצות אחסון ותמיכה מהיצרן

כדי לרכוש את LalBrew Windsor בארצות הברית, חפשו חנויות מכובדות לבשלות בירה ביתיות, קמעונאים מקוונים ארציים ומפיצים מורשים של בישול בירה. בדקו את גדלי האריזות הזמינים; אפשרויות נפוצות כוללות שקיות קמעונאיות של 11 גרם ואריזות מקצועיות של 500 גרם. קמעונאים מספקים פרטי אצווה ותוקף, כדי להבטיח שתבחרו במלאי טרי.

אחסון נכון של ווינדזור הוא קריטי לשמירה על קיימות. יש לאחסן אריזות אטומות בוואקום בסביבה יבשה, רצוי מתחת ל-4°C (39°F). יש להימנע משימוש באריזות שאיבדו את הוואקום. אם אריזה נפתחה, יש לסגור אותה מחדש ולהשתמש בה תוך שלושה ימים. לאחסון ארוך יותר, יש לסגור את האריזה שוב בוואקום.

חיי המדף והביצועים מושפעים ישירות מטיפול נכון ומתאריך התפוגה המודפס. לאלמנד מציין כי זנים מסוימים יכולים לסבול שינויי טמפרטורה קצרים. עם זאת, הכדאיות יורדת משמעותית עם אחסון לא נכון. כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, יש להקפיד בקפדנות על הוראות האחסון המופיעות על האריזה ולהימנע משינויי טמפרטורה תכופים.

תמיכת Lallemand מציעה שפע של משאבים טכניים למבשלות בירה. התיעוד שלהם כולל דפי נתונים, מחשבוני חליטה והערות טיפול מפורטות. לפניות ספציפיות, פנו לכתובת brewing@lallemand.com לקבלת הדרכה בנוגע לקצבי חליטה, חליטה מחדש ואוורור התירוש בעת שימוש בשמרים יבשים.

• בדקו את האצווה ואת תוקף האריזה לפני שאתם רוכשים את LalBrew Windsor.
• יש לאחסן אריזות שלא נפתחו בקירור לאחסון אופטימלי בווינדזור.
• בעת חידוש התירוש, יש לספק חמצן טרי לתירוש ולפעול לפי כללי ה-SOP הסטנדרטיים.

לסיוע נוסף, תמיכת Lallemand יכולה לספק הדרכה בנוגע ליישום, חששות לגבי כדאיות ושיטות עבודה מומלצות הן עבור מערכות בירה מקצועיות והן עבור מערכות בירה ביתיות. קבלת החלטות רכישה מושכלות והקפדה על נהלי אחסון נכונים יבטיחו שהזן יתפקד בצורה אופטימלית בבירות שלכם.

מַסְקָנָה

סקירת שמרי Lallemand LalBrew Windsor מדגישה זן אייל אנגלי מסורתי ואמין. הוא מציע אסטרים פירותיים, ריכוז בינוני של כ-70%, ותחושת פה מלאה יותר. זאת בשל השימוש המוגבל במלטוטריוז. הפלקולציה הנמוכה והפרופיל הצפוי שלו הופכים אותו לאידיאלי לביטר, פורטר, אייל חום וסטאוט מתוק יותר. סגנונות אלה נהנים ממתיקות שיורית וגוף.

כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר עם שמרי וינדזור, יש להקפיד על קצבי חליטה מומלצים של כ-50-100 גרם/שעה. יש להחזיר את הלחות לשמרים לתסיסות קשות. יש לשמור על טמפרטורות תסיסה בין 15-22 מעלות צלזיוס כדי לנהל את רמות האסטר. יש להתאים את טמפרטורת התערובת והתוספות כדי לכוון את גוף הבירה. יש לאחסן את האריזות מתחת ל-4 מעלות צלזיוס כדי לשמור על קיימות.

בעת שימוש בשמן וינדזור בבירות בעלות ריכוז גבוה, יש להגביר את קצב הבירה (pitch) ואת תוספות החומרים המזינים. יש לעקוב מקרוב אחר הטמפרטורה. יש לשקול תהליך של חליטה או התניה קרה לקבלת בירה צלולה יותר. סיכום זה מראה שמבשלי בירה ביתיים ומבשלי בירה בארה"ב יכולים לשחזר את האופי האנגלי הקלאסי עם שמרי וינדזור. לשאלות טכניות מפורטות, יש להתייעץ עם משאבי מבשלת Lallemand או ליצור קשר עם brewing@lallemand.com.

קריאה נוספת

אם נהניתם מהפוסט הזה, אולי תאהבו גם את ההצעות הבאות:

• תסיסת בירה עם שמרי וויט בלגיים M21 של מנגרוב ג'ק
• תסיסת בירה עם שמרי Lallemand LalBrew Abbaye
• תסיסת בירה עם שמרי Fermentis SafBrew DA-16